אריסטוקרטיה (מיוונית: áristos = אצילים, בני טובים, העילית + kratos) היא שיטה שהתבססה בזכות המלך והייתה אחת משלוש צורות השלטון החיוביות על פי אריסטו (מונרכיה, אריסטוקרטיה ודמוקרטיה). בימי אריסטו שימש המונח להגדרת שלטון המעטים, השולטים למען עצמם. מנגד, שלוש צורות השלטון השליליות על פי אריסטו הן טירניה, אוליגרכיה ואוכלוקרטיה (שלטון ההמון).