מצעד הגאווה (המוכר גם כצעדת גאווה, הפגנת להט"ב, אירועי גאווה ופסטיבל גאווה) הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, א-מיניים, קווירים ופאנסקסואלים באופן כללי (להטבפא"ק) את מאבקם לקבלה חברתית ועצמית, הישגים, זכויות חוקיות וגאווה. האירועים משמשים גם כהפגנות להתרת זכויות חוקיות לקהילה הגאה בשטחי המדינות או הטריטוריות כגון מעמד חוקי של פעילות חד מינית, גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים, הכרה במערכת יחסים חד מינית, נישואים חד מיניים, אימוץ (משותף, חורג ויחיד), שוויון וזכויות הגירה לזוגות להט"בים, שירות צבאי, חוקים נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בתעסוקה, מתן סחורות ושירותים, בתי ספר ובכל התחומים הנוספים (אפליה עקיפה, הסתה, פשעי שנאה ודברי שנאה), הסרת הומוסקסואליות וטרנסג'נדריות מרשימות "מחלות נפשיות", הכרה בשינוי מגדר, תרומת דם וגישה לניתוח להתאמה מגדרית, פונדקאות (אלטרואיסטית ומסחרית) והפריה חוץ-גופית. עם זאת, חלק גדול מהמשתתפים במצעד הם הטרוסקסואלים. מקור הביטוי "מצעד הגאווה" הוא בתרגום של הביטוי באנגלית "Pride Parade". עם זאת, נראה כי המילים "גאה" ו-"גאים" בעברית, בהקשר של אוכלוסיית הלהט"ב, נוצרו כשילוב של מצעד הגאווה ושל המילה "Gay", ביטוי שפירושו המילולי "עליז", שתורגם על ידי אנשי קהילת הלהט"ב למונח שהתאים יותר לתחושותיהם. מקור הביטוי "Pride" - "גאווה" הוא בהיפוך מהמילה "בושה". הטענה היא כי בניגוד לחברה ההטרוסקסואלית, שראתה בעבר בזהותם של הצועדים ותומכי שוויון הזכויות כבושה, ואף לעיתים כחטא באמונות דתיות, חברי קהילת הלהט"ב גאים בזהותם ואינם מתנצלים עליה או מתביישים בה ומדגישים כי היא נטייה טבעית אשר נולדו עימה ובכך, מצפים מהחברה שתקבלם כפי שהם. המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. עם זאת, גם במצעדים אלו קיים אלמנט מחאתי וחינוכי.