תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1915, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית. התאוריה מטפלת בגופים בתאוצה ומנסה להסביר את תופעת הכבידה, שהיא המשיכה הקיימת בין כל שני גופים בעלי מסה. היא עוסקת בנושאים שתורת היחסות הפרטית, אותה פרסם איינשטיין בשנת 1905, לא דנה בהם.