מגדל עוז הוא מצודה שהייתה המבנה המרכזי של מבצרים וטירות בימי הביניים. בה חיו האדון ובני משפחתו, בה נמצאו חדרי השינה והאירוח, המשרדים, הנשקייה ומחסן, ובמרתף היה הצינוק. המצודה הייתה לרוב מבוצרת בנפרד ממערכי ההגנה של המבצר, וכללה מגדלים בצורים החולשים על מערכת ההגנה של המבצר. היא תוכננה כמבצר בתוך מבצר על מנת לאפשר להמשיך להגן גם אחרי שהחומה הראשונה נפרצה.