אמנות קינטית (מהמילה היוונית κίνηση, תנועה) היא סוגה באמנות פלסטית שהמרכיב המרכזי בה הוא תנועה או התפתחות אמיתית או מדומה של צורות בחלל לאורך זמן. התנועה יכולה להווצר על ידי ניצול כוחות וגורמים פיזיקליים עם או ללא מגע של הצופה (כגון שימוש במגנט, רוח, מטוטלות, שיווי משקל, מנועים חשמליים או אחרים, מנגנונים המבוססים על התזת מים, אנרגיה סולארית ועוד), לרוב תוך ניצול תגובות שרשרת וזיקות בין תנועות שונות במרחב. גישה אחרת לאמנות הקינטית היא השגת תחושה של תנועה בדרך של אשליה אופטית. אופן נוסף להגדיר אמנות קינטית הוא כ"יצירה בארבעה ממדים", כאשר המימד הרביעי הוא הזמן.