משפט הטבע (בלטינית: jus naturale) היא אחת מגישות המשפט הקלאסיות ובבסיסה העמדה כי קיים חוק טבעי נצחי, לא משתנה, טבוע בעולם ובאדם. גילויו הוא פרי רציונליות שניתנת להסקה מתוך הטבע והטבע משקף את החוכמה האלוהית. משפט הטבע הוא נורמה הקיימת באופן עצמאי, בלא תלות בחוק שנחקק על ידי בני אדם תחת משטר מסוים, בחברה או במדינה. קרי, עיגונה של הנורמה בחוק הוא הצהרתי בלבד, שכן הנורמה קיימת גם ללא החוק. למונח משפט הטבע מקום בפילוסופיה של המשפט, בהשקפת עולם, או כסוג מיוחד של חוק, בהתאם לנסיבות שבהן נעשה שימוש במונח. תורת משפט הטבע הוצגה לראשונה על ידי אריסטו ומאוחר יותר אומצה לתוך הנצרות על ידי תומאס אקווינס.