ג'אט (בפנג'אבי: ਜੱਟ, בהינדי: जाट, באורדו:جاٹ, באנגלית: Jat (מבטאים "ג'אאט") היא קהילה אתנית, בזמנו בעיקר חקלאית באופייה, בצפון הודו ובפקיסטן. בהתחלתה עם של רועים על גדות החלק התחתון של הנהר אינדוס בחבל סינד, נדדה עם הזמן צפונה אל אזורי פנג'ב, דלהי, רג'פוטאנה ומערב מישור הגנגס תוך מעבר לחיים מיושבים ולחקלאות. בני ג'אט הפכו למרכיב חשוב בקרב ההודים הפנג'בים. כיום חיים בני ג'אט בעיקר במדינות ההודיות הריאנה, פנג'ב, דלהי, רג'סטן ואוטאר פרדש, ובמדינות פנג'ב וסינד בפקיסטן. בני ג'אט אימצו דתות שונות - הינדואיזם, אסלאם סוני (בפקיסטן) ובמיוחד הסיקיזם. אולם פולחן האבות תופס עדיין תפקיד חשוב בתרבותם ומסורותיהם. בני ג'אט נמנעו תקופות ארוכות להכיר בסמכויות דתיות ופוליטיות, ובמערכת הקאסטות. הם נחשבים "ללא קסטות" והוגדרו לא פעם על ידי שכניהם כ"טמאים". קהילת ג'אט דוברת בעיקר את שפת פנג'בי (הניבים ג'אטקי-הינדי, הינדקי וכו'). חלקם מדברים גם אורדו.