הליכה היא צורת התנועה והניידות העצמית העיקרית של בני אדם ושל בעלי חיים על פני הקרקע. פרק זה ייוחד להליכת בני אדם, משמע להליכה על שתיים. תינוקות מפתחים את יכולת ההליכה באופן עצמאי בממוצע בין גיל 9 חודשים ל-15 חודשים. מטרת ההליכה היא להעביר את הגוף בבטחה וביעילות במישור או בשיפוע. בדרך כלל ההתייחסות להליכה היא להליכה לפנים (קדימה) אבל, היא אפשרית לכל כיוון. חיוניות ההליכה לתפקוד בני האדם גדולה ועל כן לא מפליא הוא שמספר המחקרים והמאמרים העוסקים באספקטים שונים של יכולת ההליכה הוא אלפים רבים. חלקם של הפרסומים מוקדש להליכת אנשים בריאים (normal gait) וחלקם האחר למגוון גדול מאוד של הליכות אב-נורמאליות (פתולוגיות). מכיוון שהן בהליכה נורמאלית והן בהליכה פתולוגית מרכיבים רבים של ההליכה הם תלויי מין וגיל, מקובל להתייחס בנפרד לגברים ולנשים כמו גם לקבוצות גיל שונות.