חֲסִינוּת היא מונח ביולוגי המתאר מצב שבו לגוף יש הגנות ביולוגיות מספקות בפני זיהום או חדירת מזהמים. לחסינות, שהיא פועל יוצא של פעילות מערכת החיסון, ישנם מרכיבים ספציפיים ולא ספציפיים. המרכיבים הלא-ספציפיים מתפקדים כיוצרי חיץ או מכשול לחדירת אובייקטים פתוגניים, או כאלמנטים המכחידים או נלחמים במגוון רחב של פתוגנים אלה. ייחודה של המערכת בכך שאינה ספציפית לגורם כלשהו (חיידק, נגיף, פטרייה או טפיל). חסינות ספציפית, או חסינות מסתגלת (אדפטיבית), היא חסינות שמסוגלת ללמוד לזהות מזהמים חדשים ולשפעל מערכת חיסונית ספציפית נגד מזהמים אלה.