חוויה חוץ-גופית (באנגלית: out-of-body experience) היא התרחשות שבה חש אדם כי הוא מתנתק מן הגוף הפיזי שלו. לעיתים תכלול התרחשות זו התבוננות בגוף הפיזי מנקודה מחוץ לגוף הפיזי. המונח "חוויה חוץ-גופית" הוזכר לראשונה בשנת 1943 על ידי חוקר התופעות העל-טבעיות ג' מ' נ' טיירל בספרו "התגלויות", ואומץ על ידי חוקרים דוגמת סלייה גרין ורוברט מונרו כמונח אלטרנטיבי, אשר לא יגרור דעות קדומות, למונחים שנקשרו לאמונות אישיות כגון "מסע אסטרלי" או "הליכת רוח". על אף שהמונח "חוויה חוץ-גופית" מרחיק ביעילות חוקרים ממושגים בעייתים מבחינה מדעית כגון "נשמה", מדענים יודעים אך מעט על התופעה ונוטים לקשור אותה לפעילות מוחית.